האם מסילות רכבת יכולות להפוך לתחנות הכוח הסולאריות הבאות באירופה?

קווי הרכבת תוכננו באופן מסורתי למטרה אחת: הובלת אנשים וסחורות.

אבל מה אם אותה תשתית יכולה לייצר גם חשמל?

סטארט-אפ שוויצרי מאמין שמצא דרך מעשית לעשות זאת בדיוק על ידי התקנת פאנלים סולאריים נשלפים ישירות בין פסי הרכבת, והפכת אלפי קילומטרים של מסילות ברזל קיימות למקורות אנרגיה מתחדשים פוטנציאליים.

אם יצליח, הרעיון יכול לעזור למדינות להרחיב את ייצור השמש מבלי להשתמש באדמות חקלאיות יקרות ערך או לבנות פארקים סולאריים חדשים.

שימוש חדש בתשתיות קיימות

בניגוד לחוות סולאריות קונבנציונליות, הרעיון עושה שימוש בקרקע שכבר קיימת.

פאנלים פוטו-וולטאיים שתוכננו במיוחד מותקנים בחלל שבין המסילות, אזור שמקבל בדרך כלל אור שמש ללא הפרעה לאורך כל היום אך אינו משרת מטרה אחרת.

המערכת תוכננה כך שניתן יהיה להסיר את הפאנלים במהירות בכל פעם שנדרשת תחזוקת הרכבת, מה שמאפשר למהנדסים גישה למסילה ללא הפרעה גדולה.

מפתחים אומרים כי ההתקנה יכולה להתבצע גם באמצעות מכונות ייעודיות המסוגלות להתאים חלקים גדולים של לוחות בתקופה קצרה יחסית.

כמה חשמל הוא יכול לייצר?

בעוד קטע רכבת בודד עשוי לייצר רק כמויות צנועות של כוח, הפוטנציאל הופך להיות משמעותי כאשר הוא מתבונן בקנה מידה לאומי.

מדינות רבות באירופה מפעילות אלפי קילומטרים של קווי רכבת, ויוצרות רשת עצומה של משטחים שאינם בשימוש שיכולים לתרום לייצור חשמל מתחדש.

האנרגיה המיוצרת יכולה להיות מוזנת לרשת הציבורית או עשויה לשמש להפעלת תשתיות רכבת סמוכות, תחנות או מערכות איתות, מה שמפחית את ההסתמכות על דלקים מאובנים.

למה לא כולם כבר עושים את זה?

הרעיון נשמע פשוט, אך סביבות רכבת מציבות אתגרים הנדסיים ייחודיים.

פאנלים סולאריים חייבים לעמוד ברטט מתמיד מרכבות חולפות, תנאי מזג אוויר קיצוניים, לכלוך, אבק, שאריות בלמים ופעולות תחזוקה שוטפות.

מהנדסים צריכים גם להבטיח שהלוחות אינם מפריעים לציוד האיתות, יוצרים בוהק לנהגי רכבות או פוגעים בבטיחות הרכבת.

אלו בדיוק השאלות שפרויקט הפיילוט שואף לענות עליהן לפני כל השקה רחבה יותר.

חיפוש הולך וגדל אחר מרחב סולארי חדש

ברחבי אירופה, ממשלות מחפשות יותר ויותר מקומות להתקנת אנרגיה מתחדשת מבלי להשפיע על החקלאות או הנופים הטבעיים.

חופות סולאריות מעל חניונים, חוות סולאריות צפות על מאגרים ופאנלים פוטו-וולטאיים לאורך כבישים מהירים צצו כולם בשנים האחרונות.

מסדרונות הרכבת עשויים להפוך לגבול הבא.

על ידי שימוש פרודוקטיבי בתשתיות שכבר קיימות, מדינות יכולות להרחיב את הייצור המתחדש מבלי לשנות באופן משמעותי את הנוף שמסביב.

האם זה יכול לעבוד ברחבי אירופה?

אם הטכנולוגיה תוכיח אמינה וחסכונית, ניתן לשכפל את הרעיון ברשתות הרכבות במדינות כולל פורטוגל, צרפת, גרמניה, איטליה וספרד.

כשאירופה ממשיכה במעבר לאנרגיה נקייה יותר, פרויקטים חדשניים כמו זה מדגימים כי ייצור חשמל עתידי לא תמיד ידרוש בניית תשתיות חדשות - לפעמים מדובר פשוט בחשיבה מחודשת על התשתית שכבר יש לנו.

נותר לראות אם מסילות ברזל סולאריות הופכות לשגרה, אך דבר אחד בטוח: המסילות הנושאות את הרכבות של מחר יכולות גם לסייע בכוח הבתים של המחר.