במידע מחייב שהוגש באתר רשות המסים והמכס (AT) ב -30 ביולי, מחלקת מס הכנסה מסבירה, בתגובה לשאלת חברה, מה חברות מסחריות חייבות לעשות בעת שכירת עובדים שאינם תושבים בפורטוגל הנמצאים בקטגוריית העובדים העצמאים.

רשות המסים מתחילה בציינה כי על פי קוד מס הכנסה, הכנסה מעבודה עצמית המשולמת לעובדים עצמאיים שאינם תושבים נחשבת להשגה בשטח פורטוגל, "בתנאי שהיא חייבת על ידי גורמים שיש להם מקום מגוריהם, מטה, ניהול אפקטיבי או מוסד קבוע אליהם יש לייחס את התשלום."

במילים אחרות, "הכנסה מעבודה עצמית נחשבת תמיד להשגה בשטח פורטוגל בתנאי שהיא חייבת על ידי גורם תושב פורטוגל", גם אם השירותים "ניתנים מחוץ לשטח פורטוגל", מסבירה רשות המסים. מכיוון שסכומים אלה כפופים לשיעור מס הכנסה של 25%, חברות "נדרשות לעכב מס במקור בעת תשלום הכנסה כזו".

פטור מלא או חלקי יכול להיות רק אם העובד המדובר הוא תושב מס במדינה שהתקשרה עם פורטוגל הסכם מס שנועד להימנע ממיסוי כפול, ואם אמנה זו קובעת כי מיסוי על הכנסה שהושגה בפורטוגל נופל למדינה האחרת.

עם זאת, מדובר במקרים חריגים, החלים רק אם קיים הסכם מס דו צדדי או רב צדדי. ההבהרה של AT נוגעת לכלל הכללי, המחייב מיסוי מס מס הכנסה.

בנוסף לחובה לניכוי מס בעת תשלום עבור השירותים הניתנים, על חברות להגיש גם את הצהרת דגם 30 לרשויות המס, המשמשת לדיווח על תשלומים שבוצעו לגופים שאינם תושבים. זוהי אותה הצהרה שבעלי מקומות לינה מקומיים בפורטוגל חייבים להגיש ל- AT כדי להכריז על עמלות ששולמו לפלטפורמות רב לאומיות כמו Airbnb או Booking.

ה- AT מבהיר כי החובה להגיש את הצהרת דגם 30 חלה "גם אם העובד העצמאי שאינו תושב בפורטוגל ונהנה מפטור מלא או חלקי ממס במקור מס הכנסה" על פי הסכם מס שנחתם בין פורטוגל למדינה בה הם מתגוררים.