עבור רבים, זה אולי נראה כמו רק פיסת חדשות אחת מבין רבים. מבחינתי זה סימן ברור שפורטוגל סוף סוף תופסת את המרחב שמגיע לה על מפת החדשנות הטכנולוגית העולמית.
ה- LUS-222, המטוס הראשון שתוכנן ויוצר על אדמת פורטוגל, עליו כבר כתבתי מאמר בעבר, בעל יכולת אזרחית וצבאית, מייצג הרבה יותר מפרויקט תעשייתי פשוט. הוא מייצג יכולת, חזון וביטחון במדינה שלעתים קרובות התרגלה לחשוב בקטן. עם ייצור בפונטה דה סור ומעורבותם של עשרות גופים, בקרוב ניתן יהיה לייצא מטוס זה ולטוס בשמי יבשות אחרות.
במקביל, מרכז שיגור החלל בסנטה מריה, באיים האזוריים, פותח דלת שלפני כמה שנים הייתה נראית בלתי נתפסת: זו של פורטוגל שהופכת לנקודת גישה אירופית לחלל. הטיסות התת-מסלוליות הראשונות כבר מתוכננות לשנת 2026, ואין זה מוגזם לומר שאנחנו עדים להולדת ענף חדש בארצנו
.אבל יש משהו שאנחנו לא יכולים לשכוח: הבסיס לכל דבר הוא חינוך. העובדה שקורסים כמו הנדסת תעופה וחלל הם בין המבוקשים ביותר ועם ממוצעים גבוהים להפליא מראה כי צעירים פורטוגזים מאמינים בעתיד זה. אוניברסיטאות כמו Técnico, Minho, Aveiro ו- Porto מאמינות כישרונות שכבר אינם צריכים להגר לטולוז, המבורג או סיאטל. הם יכולים לבנות קריירות מצוינות ממש כאן, בפורטוגל.
סביבה זו משכה ענקים כמו איירבוס, שכבר יש לה נוכחות בסנטו טירסו, ולופטהנזה, שבחרה בפורטוגל לחלק מפעילות התחזוקה שלה. לכך מתווסף אמבראר באבורה, שמשקיעה בשטחנו כבר יותר מעשור, והדוגמאות המוצלחות של חברות שנולדו כאן, כמו Tekever, בינתיים חד קרן פורטוגזי מצליח בינלאומית, ומעל לכל מוכר בינלאומי לפיתוח מל"טים אזרחיים וצבאיים בעלי יעילות וטווח רב
.כל זה מראה שלפורטוגל לא רק יש כישרון אלא יש לה גם את התנאים לתקן השקעות ולייצר ידע. זוהי מערכת אקולוגית צומחת: תעשייה, אוניברסיטאות, מעבדות, סטארט-אפים וחברות רב לאומיות הפועלות זו לצד זו
.נכון שהאתגרים רבים: עלינו להמשיך להשקיע במדע, לשמור על המהנדסים הטובים ביותר, ליצור תנאים לחברות לצמוח ולבינלאומי. אבל המסלול ממופה. ואי אפשר שלא לחוש התרגשות כשחושבים על מה נוכל להשיג בעוד חמש, עשר או עשרים שנה.
כאשר בשנת 2028 ה- LUS-222 מבצע את טיסתו הראשונה, או כאשר בשנת 2026 האיים האזוריים יהפכו לבמה לשיגורי חלל, לא נראה רק מטוסים ולוויינים פורטוגזים ממריאים. אנו נהיה עדים לעלייתה של מדינה ודור שמאמין בעתיד שלו
.ואני, כפורטוגזי, לא יכולתי להיות גאה ומלאת תקווה.