"המטרה שלנו היא לפתח את פלטפורמת ניטור האוקיינוס האנרגטית האוטונומית הראשונה על ידי שילוב חדשני של טכנולוגיות איסוף ואחסון אנרגיה מתפתחות", מסביר ז'ואאו ונטורה, מנהל הפרויקט וחוקר בפקולטה למדעים באוניברסיטת פורטו (FCUP), שצוטט בהצהרה מהמוסד.
פרויקט BEAT-IT כולל גם חוקרים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת פורטו (FEUP) ומטרתו לשלב שלוש טכנולוגיות שונות למערכת אחת, שכולן חולקות את המשותף של להיות "ניתן להרחבה בקלות ובעלות נמוכה לייצור ותחזוקה".
על פי FCUP, מטרת השימוש בטכנולוגיות אלה בשילוב היא "להוכיח כי ניתן לאסוף, להמיר ולאגור אנרגיה בסביבה הימית עצמה, ללא צורך בדלקים מאובנים או בתשתיות חיצוניות".
לפיכך, ישמשו ננו-גנרטורים טריבואלקטריים (TENGs), הממירים תנועת גלים לחשמל, ובגנרטורים הנגרמים על ידי אידוי מים (WEIGs), ההופכים את חום הסביבה לאנרגיה חשמלית. האחסון יסופק גם על ידי סוללות מי ים המשתמשות ביונים באוקיינוס כמשאב אנרגיה
."סוללות אלה מוציאות יוני נתרן ישירות מהמלח במי הים ויכולות לאחסן את האנרגיה מתנועת הגלים שנאספו על ידי ה- TENG, כמו גם את האנרגיה מאידוי מים שנאספו על ידי ה- WEIGs", מסבירה ג'ואנה אוליביירה, פרופסור במחלקה להנדסה כימית וביולוגית ב- FEUP.
על פי FCUP, ננו-גנרטורים טריבואלקטריים "הוכיחו פוטנציאל עצום לשילוב במצופים צפים בים וניתן להכניס אותם לתוך הציף", "פרט חיוני, מכיוון שהם יכולים לעמוד בפני קורוזיה של מי ים ולייצר אנרגיה יום ולילה."
בנוסף לניטור רציף ובר קיימא, פרויקט זה יכול לתמוך בתחומים אחרים כמו חקלאות ימית, מעקב חופים, ומה שמכונה האינטרנט התת ימי של הדברים, מוסיף FCUP.
"האנרגיה המיוצרת על ידי האוקיינוס יכולה לשמש גם להפעלת כל סוגי חיישני הטמפרטורה או המליחות, למשל, שכבר משמשים בחקלאות ימית, או לאיתור כלי שיט לא מורשים במעקב החוף", מסביר ז'ואאו ונטורה.
לגבי האינטרנט התת ימי של הדברים, "הטכנולוגיה שתפתח על ידי FCUP ו- FEUP יכולה להיות מקור אנרגיה להפעלת העברת נתונים בזמן אמת מקרקעית הים", משהו "בסיסי להפיכת מחקר האוקיינוס לבר קיימא יותר."
לפרויקט זה, הממומן במשותף על ידי תוכנית COMPETE 2030, מימון של 250,000 אירו ונמשך עד יולי 2028.