נתונים שפרסם המשרד הסטטיסטי של האיחוד האירופי מצביעים על כך שבשנת 2024 עזבו צעירים בפורטוגל את בית הוריהם בגיל ממוצע של 28.9 שנים, מאחורי מדינות כמו קרואטיה (31.3 שנים), סלובקיה (30.9 שנים), יוון (30.7 שנים), איטליה (30.1 שנים), ספרד (30 שנים) ומלטה (29 שנים).

באיחוד האירופי בכללותו, צעירים עזבו את בית הוריהם בשנה שעברה בגיל ממוצע של 26.2, מעט נמוך מ- 26.3 שנרשמו בשנת 2023.

מאז 2002, הגיל הממוצע הזה נע מעט בין שפל של 26.1 בשנת 2019 לשיא של 26.8 בשנת 2006, על פי יורוסטט.

הגילאים הממוצעים הנמוכים ביותר בשנת 2024 נרשמו בפינלנד (21.4), דנמרק (21.7) ושוודיה (21.9).

עלויות דיור

"בתקופה בה עלויות הדיור נמצאות כל הזמן בדיון ציבורי, הנתונים מראים כי צעירים מושפעים מעט יותר מאלה עלויות", מציין יורוסטט

.

המשרד הסטטיסטי מציין כי גם בשנה שעברה, 9.7% מהצעירים (בגילאי 15 עד 29) באיחוד האירופי התגוררו במשקי בית שהוציאו 40% או יותר מההכנסה הפנויה שלהם על דיור (מבחינת שיעור נטל עלות הדיור), בעוד שאותו אחוז עבור כלל האוכלוסייה היה 8.2%.

בפורטוגל שיעור הנטל הזה עמד על 8.4% לצעירים ו -6.9% עבור כלל האוכלוסייה.

האיחוד האירופי עומד בפני משבר דיור במדינות כמו פורטוגל, בהן מחירי הדירות ודמי השכירות עלו משמעותית, מה שמקשה על הגישה לדיור בר השגה, במיוחד עבור צעירים ומשפחות בעלות הכנסה נמוכה.

המצב מחמיר על ידי גורמים כמו חוסר זמינות עקב תיירות, היצע מוגבל וספקולציות נדל"ן, במיוחד בליסבון ופורטו.

ממשלת פורטוגל יישמה כמה צעדים בשנים האחרונות, כגון תמיכה בבעלות על בתים, הגדלת היצע הדיור הציבורי והסדרת שוק השכירות.

הנציבות האירופית מכירה באתגרים הקשורים למשבר הדיור בפורטוגל ומקווה לטפל בהם באמצעות התוכנית השנה לדיור בר השגה, כולל מימון, סיוע ממלכתי ומגבלות על דיור מקומי.