זו אחת ממסקנות המחקר "לאחר משבר האנרגיה: תגובות מדיניות בחצי האי האיברי", שהוכן על ידי החוקרים גונזלו אסקריבנו, איגנסיו אורבסוס, אנה פונטורה גוביה, מזכירת המדינה לשעבר לאנרגיה, וז'ואאו פאצ'דה, מומחה טכני לשעבר במשרדה, תוצאה של שותפות בין קרן פרנסיסקו מנואל דוס סנטוס (FFMS) למוסד ברוקינגס האמריקאי.

"הן פורטוגל והן ספרד ממוקמות היטב להוביל את מעבר האנרגיה ולתפוס הזדמנויות חדשות לתיעוש ירוק, הודות למשאבים מתחדשים בשפע, יכולת טכנית ומוסדות חזקים", מציין המחקר.

המחברים מדגישים כי שתי מדינות חצי האי האיברי הציבו יעדים שאפתניים בתוכניות האנרגיה והאקלים הלאומיות שלהן לשנת 2030 (PNEC/PNIEC), תוך התמקדות בחשמל, מימן ירוק וחיזוק חיבורי חשמל ומימן עם שאר אירופה.

עם זאת, הם מצביעים על אתגרים מכריעים, כמו היעדר חיבורי גומלין עם שאר האיחוד האירופי (האיחוד האירופי), בירוקרטיה בתהליכי רישוי, מגבלות ברשת החשמל והצורך לערב יותר קהילות מקומיות בשיתוף היתרונות של פרויקטים בתחום האנרגיה.

לדברי המחברים, חיזוק חיבורי החשמל והמימן בין חצי האי לשאר אירופה "הוא כעת בראש סדר העדיפויות הגיאופוליטי והאקלימי וחייב להיות מלווה במדיניות תעשייתית וחברתית המבטיחה מעבר הוגן, תחרותי ומכיל".

חיזוק חיבורי הגומלין החוצה גבולות הוזכר גם על ידי מומחים כ"צורך דחוף בעקבות ההאפלה שהשפיעה על חצי האי האיברי באפריל השנה", הם מציינים.

המחקר מסכם כי לפורטוגל ולספרד יש קיבולת מותקנת הולכת וגדלה לאנרגיה סולארית, רוח והידרו ו"יכולות למלא תפקיד מרכזי בשוק המימן הירוק האירופי העתידי".

בנוסף, תשתית הגז הטבעי הנוזלי שלהם (LNG) "היא אסטרטגית לגיוון יבוא האנרגיה, במיוחד גז טבעי מארה"ב וניגריה, בעוד שחוזים ארוכי טווח עם רוסיה צפויים להסתיים בשלבים עד 2027".

המחקר מציין גם כי הפורטוגלים והספרדים "מראים תמיכה חזקה במעבר האנרגיה, רואים בו הזדמנות כלכלית", ולכן, "יש למנף הון פוליטי זה כדי להאיץ את יישום הפרויקטים והמדיניות המקדמים דה-פחמן כולל, תוך ניצול יתרונות תחרותיים אזוריים".