מצד אחד, יש צורך מבני בדיור נוסף, הסמכה עירונית מחדש, תשתיות מודרניות ומעבר אנרגיה העובר בהכרח דרך מבנים. מצד שני, המגזר מתמודד עם מחזורי האטה, עלויות גבוהות, מחסור בכוח עבודה מיומן ולחץ רגולטורי הולך וגובר. מה שעומד על כף המאזניים הוא כבר לא רק לעבור את השנה הבאה, אלא להבין מי יעמוד בשנת 2035

.

ניתוח בינלאומי שנערך לאחרונה על מגמות הבנייה מצביע על דרכים הגיוניות לחלוטין כאשר אנו מסתכלים על המציאות הפורטוגזית. עתיד המגזר לא יוגדר רק על ידי היקף העבודה, אלא על ידי יכולת ההסתגלות של המפעילים. דיור, תשתיות ציבוריות ושיקום אנרגיה ימשיכו להיות מנועי צמיחה, אך הם יועילו רק למי שיודע לעבוד אחרת.

אחד הצירים המרכזיים יהיה הכלכלה המעגלית המיושמת על הבנייה. בפורטוגל, עם מלאי בנייה מזדקן ומחויבות חזקה לשיקום עירוני, שימוש חוזר בחומרים, פירוק סלקטיבי ופתרונות מודולריים אינם עוד מושגים תיאורטיים שיהפכו ליתרון תחרותי. בנייה לא תהיה רק בנייה חדשה, אלא גם ידיעה כיצד לשנות את הקיים ביעילות, טביעת רגל סביבתית קטנה יותר ובקרת עלויות רבה יותר.

הדיגיטליזציה תהיה גורם מכריע נוסף. אנחנו לא מדברים רק על תוכנת תכנון או ניהול בנייה, אלא תהליכים משולבים, תכנון המבוסס על מודלים דיגיטליים, לוגיסטיקה חכמה ואוטומציה ניהולית. במדינה בה מחסור בעבודה ניכר יותר ויותר, כלים אלה יכולים לפצות על חלק מהמחסור הזה ולשפר את הפרודוקטיביות, במיוחד בחברות קטנות ובינוניות הפועלות כיום בשוליים הדוקים מאוד.

גם מבנה המגזר נוטה להשתנות. צפוי ריכוז גדול יותר, כאשר חברות קטנות יותר נעלמות או מצטרפות לקבוצות גדולות יותר. אבל זה לא אומר סוף המרקם העסקי המקומי. להיפך. זה מפנה מקום למומחים אזוריים, חברות המתמקדות בנישות ספציפיות, תחזוקה, שיקום, יעילות אנרגטית או פתרונות טכניים מיוחדים מאוד. מי שמגוון שירותים ומציע פתרונות מלאים יהיה עמיד יותר.

בפורטוגל, שם תחום הבנייה מקוטע מבחינה היסטורית, שיתוף הפעולה יעלה במשקל. שותפויות בין חברות, אינטגרציה בקונסורציות ורשתות שיתוף פעולה יאפשרו להגיב לפרויקטים מורכבים ותובעניים יותר, בין אם ציבוריים ובין אם פרטיים. גמישות, האופיינית כל כך לחברות פורטוגזיות, יכולה להפוך ליתרון אמיתי בהקשר של שינוי מואץ.

השנים הקרובות לא יהיו קלות, אבל הן יהיו מכריעות. תחום הבנייה לא ייעלם או יאבד רלוונטיות. זה ישתנה. והשינוי הזה יועיל לאלה שמשקיעים מוקדם בשיטות חדשות, באנשים, בטכנולוגיה ובמודלים עסקיים זריזים יותר. עד 2035 העבודה תהיה קיימת. השאלה תהיה פשוטה: מי יהיה מוכן לבצע אותה.