על פי נתונים של Infarmed שנ חשפו על ידי Jornal de Notícias (JN), עלויות התרופות הללו זינקו בין 2019 לשנה שעברה. בשנת 2024 עלו תרופות אלה - שהועברו בבתי מרקחת ובחזר כספי - יותר מ -417 מיליון יורו
.חלק מהתרופות הללו הסתבכו במחלוקת, מכיוון שהן משמשות גם לירידה במשקל, מה שהוביל לעלייה בביקוש שגרם לחולי סוכרת לדווח על מספר מלאי בבתי מרקחת.
כשנשאלה על הגידול בהוצאות SNS על תרופות אלו, אמרה השרה כי חיוני לחדש "משהו שנשאר מאחור בשנים האחרונות", שהם הנחיות קליניות, שלדעתה היו "משניות" בשנים האחרונות.
"הדרך להבטיח שלכל אדם, בתחום הסוכרת או בכל תחום אחר, (...) יש את התרופות הדרושות למצבו היא לקבל הנחיות קליניות", אמרה וציינה כי אלה אינם מחייבים: "לרופא יש את החופש לרשום, אבל הם ניתנים לבדיקה", אמרה.
השר אמר כי בדרך זו ניתן להבטיח שוויון בטיפול, "לא רק מבחינת הגישה אלא גם מבחינת האיכות".
"בשנים 2012, 2013, 2014 ואפילו 2015 עבדנו קשה מאוד על הנחיות קליניות. ואז, עם הזמן, הם הפכו, לא אגיד לא קיימים, כי הם קיימים, אבל הם היו משניים", הוסיפה.
השר גם ציין את הקמתה של ועדה לאומית להנחיות קליניות, המפגישה מומחים בתחומים שונים ומסייעת להבטיח שלא נעשה שימוש לא הולם במשאבים ציבוריים.
"זה לא מצב של הגבלה, זה מצב של התאמה אישית של הטיפול שכל מטופל זקוק לו. וסוכרת היא אחד מחמשת התנאים שיהיו על השולחן בהנחיות הקליניות הראשונות הללו, "אמרה.